השילוב בין איידס לסרטן

השילוב בין איידס (HIV) לסרטן נשמע קשה, וכך גם הטיפול למעשה בשתי מחלות אלו ובשילוב התרופתי הנדרש. איידס, אשר הינה מחלה המתבטאת בכשל של מערכת החיסון, חושפת את הגוף לסיכוני הידבקות במגוון מחלות ותסמונות שונים, כמו מגוון וירוסים, חיידקים ופרזיטים שונים. כחלק משלל סיכונים אלה, קיים גם החשש להתפתחות מחלת הסרטן, משני סוגים עיקריים: סוג הלימפומה (Non-Hodgkin's) וקאפוזי סארקומה Kaposi's) sarcoma).

סוגים אלה של סרטן הינם אלימים ואגרסיביים באופן מיוחד, ובעלי משמעות מיוחדת כאשר הם משולבים עם וירוס האיידס. הגידולים עלולים לגדול במהירות רבה מאד, ולפעמים אף להכפיל את גודלם ולשלוח גרורות תוך מספר ימים.

מהירות הטיפול הינה הכרחית, הן מבחינת תרופות כימותרפיות והן מבחינת טיפול אנטי ויראלי. חשיבות ההתמודדות הרגשית והפיסית של החולה, הינה עצומה, ועליו לגייס את כל כוחותיו למאבק בשתי מחלות קשות אלו. יש לציין, כי נשאי איידס מטופלים במגוון התרופות הקיימות כיום בשוק, נמצאים בסיכון מופחת לזיהומים שונים, כמו גם להתפתחות סוגים אלה של סרטן.

קבלת המחלה

גם כיום נחשבת מחלת האיידס למחלה הקשורה לנטיות מיניות הומוסקסואליות. ההנחה כי רוב הנדבקים באיידס הינם הומוסקסואלים הינה סטיגמה, אשר פעמים רבות אינה נכונה. אולם הסטיגמה הקיימת למחלה זו, אשר הייתה עד לא מזמן חשוכת מרפא, עלולה לבודד ולגרום לרגשות בושה ואשמה בקרב הנשאים או החולים, הן מבני משפחתם הקרובים, הן מחוג מכריהם וחבריהם, והן מבחינת אפליה של האוכלוסייה הכללית.

הערכה סטטיסטית גורסת כי ישנם עשרות מיליונים של נשאי וירוס ה- HIV ברחבי העולם. במדינות מסוימות, במיוחד בארצות מפותחות בעלות רמת רפואה טובה, המודעות לנושא המחלה וצורות ההידבקות עצרו או הורידו את אחוז ההדבקות.

כמו כן, כיום קיימים מגוון טיפולים אשר עשויים לסייע לטיפול במחלה, ואף להפוך אותה למחלה כרונית, אשר סימניה הקליניים מינימליים או לא מופיעים כלל למשך שנים רבות. אולם, ישנן מדינות בהן עדיין קצב ההידבקות באיידס הינו גבוה מאד, התמותה רבה, והתערבות הממשלות קטנה, במיוחד במדינות המתפתחות ובמדינות העולם השלישי כגון מדינות אפריקה.

סיכוני התפתחות מחלת הסרטן

ישנם שני סוגים עיקריים של גידולים סרטניים האופייניים לחולי ונשאי וירוס האיידס. סוג אחד הינו קאפוזי סארקומה (sarcoma Kaposi's), אשר נדיר באנשים ללא היסטוריה רפואית מיוחדת, אולם שכיח יותר בנשאי איידס.

גידולים אלה נוטים לגדול בצמוד לדופן כלי דם, ומתבטאים באמצעות כתמים אדומים על גבי העור או בחל הפה. כתמים אלה עלולים להיראות בצבע חום או אף כהה יותר בקרב אנשים כהי עור.

החשש בגידולים אלה הוא מהתפתחות מהירה ושליחת גרורות לאיברים פנימיים ומרוחקים (מערכת העיכול, ריאות וכו'). סוג זה אינו מופיע בדרך כלל בנשאי איידס אשר מטופלים בתרופות כרוניות אנטי ויראליות.

סוג הסרטן השני השכיח הינו נון הוגד'קינס לימפומה (Non Hodgkin's lymphoma). הגידולים בסוג זה, מקורם בתאי הדם הלבנים, מסוג לימפוציטים הקיימים במוח העצם, בבלוטות, טחול ומערכת העיכול.

סוג זה יתבטא בנפיחות באחד מבלוטות הלימפה העיקריות והגדולות בגוף כמו בלוטות הצוואר, בתי השחי או מפשעות. יש לציין כי גידולים אלה אינם כואבים או גורמים לאי נוחות, אולם הם חייבים להיבדק באופן מסודר ועקבי, בכדי שהדיאגנוזה הנכונה תאושש והטיפול יוכל להיות מהיר ויעיל.

ישנה משמעות לדיווח אמין ומקיף אודות נשאות האיידס לצוות הרפואי, בכדי שיסייע לדיאגנוזה המהירה של הסיבוך או התפתחות המחלה ויוכל לאפשר להם להתגונן באופן בטוח מפני הידבקותם או הידבקות אחרים מהווירוס עצמו.

ראו גם:

הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי למחלות אוטואימוניות

יש תקווה לחיים טובים יותר: נתונים חדשים ומעודדים לחולי איידס