טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית אוטו-אימונית (פגיעה עצמית של מערכת החיסון). מחלה זו תוקפת בעיקר חולים צעירים ובגילאי הביניים, ונפוצה יותר בנשים. בטרשת נפוצה, כתוצאה מנזק דלקתי במערכת העצבים המרכזית, נפגע "החומר הלבן" שבמוח ובחוט השדרה. החומר הלבן הוא ציפוי מבודד של שלוחותיהם של תאי העצב. שלוחות אלו נקראות אקסונים, והציפוי שלהם נקרא מיאלין.
המחסור במיאלין פוגע ביכולת ההעברה של אותות חשמליים במוח, וגורר מגוון רחב של סימנים נוירולוגים שונים. הסימפטומים האופיינים למחלה בראשיתה כוללים חולשה בגפיים, הפרעות פתאומיות בראייה, הפרעות שונות במערכת התחושתית, פגיעה בשיווי המשקל, פגיעה בקורדינציה ועוד.
למעשה, כמעט כל תסמין נוירולוגי יכול להופיע בטרשת נפוצה. לרוב, המחלה מופיעה בגלים עם החמרות בסימפטומים הנוירולוגיים השוככים בהדרגה ומופיעים בשנית. המחלה מתדרדרת עם השנים, ויכולה להוביל לשיתוק מוחלט ולהזדקקות לכסא גלגלים.
אילו טיפולים קיימים היום לטרשת נפוצה?
קיימים היום מספר טיפולים שונים לטרשת נפוצה, המאפשרים שיפור קל במצבם של החולים, הארכת משך הזמן בין התקף להתקף, ודחיית ההתדרדרות הנוירולוגית המופיעה במחלה.
אפשרויות טיפוליות כוללות אינטרפרון בטא המפחית את התהליך הדלקתי במערכת העצבים וגלטירמר אצטט (קופקסון), הדומה במבנהו למרכיבים הבסיסיים של המיאלין.
תרופה זו פותחה בישראל על ידי מדענים במכון וייצמן. תרופה אחרת המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה הן נטליזומאב (Natalizumab), נוגדן חד שבטי המכוון כנגד מרכיבים תאיים (אינטגרינים).
לעיתים מתן של תערובת נוגדנים (IVIG) או ניקוי הדם (פלזמה-פרסיס) מיטבים גם הם עם החולים. סטרואידים מסייעים בעצירתו של התקף חריף עם סימפטומיים נוירולוגים, אך לא מומלצים לטיפול כרוני במחלה, וגורמים לתופעות לוואי רבות.
תרופות אחרות המשמשות כתרופות הפגועות במערכת החיסון (כמו אזתיופורין ומתותרקסט) לא הוכחו כיעילות בטרשת נפוצה, אם כי לא קיימת תמימות דעים בעולם הרפואי בעניין זה.
טיפול חדש לטרשת נפוצה
מחקרים מדעיים ראשוניים שבוצעו הראו שייתכן שלתרופה לקווינימוד (Laquinimod ( השפעה מיטבית במחלת הטרשת הנפוצה.
תרופה זו נמצאה כמקטינה את התהליך הדלקתי, מפחיתה את הימצאות התאים הדלקתיים במערכת העצבים המרכזית, מורידה את שיעורי הדה-מיאלינזציה (אובדן המיאלין), ומסייעת במניעה של אובדן אקסונים. נתונים אלו העמידו תרופה זו כטיפול עתידי מבטיח לטרשת נפוצה, והזמינו מחקרים נוספים לטיפול בטרשת נפוצה בתרופה זו.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine בחן את השימוש בתרופה לקווינימוד לטרשת נפוצה.
מחקר זה נערך בעשרים וארבע מדינות ברחבי העולם וכלל 1106 חולים. החולים חולקו באופן אקראי לקבלת לקווינימוד או אינבו (פלסבו). קבוצת בקרה שמקבלת תרופה ללא השפעה ביולוגית חשובה כדי להעריך את האפקט הביולוגי האמיתי של הטיפול. הטיפול ניתן לחולים במשך שנתיים, ונמדדה תדירות ההתקפים אצל החולים בשתי הקבוצות.
במחקר נמצא, שלטיפול תרופתי זה השפעה קטנה על שיעור ההתקפים אך הוא מפחית גם את קצב התקדמות המחלה, ומשפר את מספר הנגעים שניתן לראות במוחם של החולים בבדיקת MRI. כל ההבדלים נמצאו משמעותיים בניתוח סטטיסטי.
תופעת הלוואי המשמעותית היחידה שנמצאה במחקר הייתה הפרעה בתפקודי הכבד אצל החולים שנטלו לקווינימוד.
החוקרים מסכמים, שטיפול זה אפשרי ויעיל בטרשת נפוצה, ויכול לסייע לחולים. ייתכן שבעתיד הקרוב יתגלו תרופות נוספות לטיפול בטרשת נפוצה, ומחלה זה, שבה עדיין רב הנסתר על הנגלה, תזכה לטיפול רפואי טוב ויעיל יותר.
אולי יעניין אותך גם:
טרשת נפוצה והריון: כל הסיכונים שעלולים לקרות וכיצד להישמר