הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי למחלות אוטואימוניות

כ-80% מהגברים ומהנשים הפעילים מינית יידבקו בשלב מסוים בחייהם בנגיף הפפילומה האנושי, כאשר בניגוד למה שרבים חושבים, לא תמיד ניתן למנוע את ההדבקה בעזרת שימוש בקונדום. בקרב רוב האנשים שנדבקו בנגיף, הזיהום יחלוף מאליו ללא כל סימן.

עם זאת, שניים מסוגי הנגיפים במשפחת הפפילומה גורמים ל-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם וסוגים אחרים של נגיפים במשפחה זו גורמים להתפתחות של יבלות באיברי המין.

בנוסף, מאחר והנגיף לא עובר רק במגע של ריריות אלא גם באמצעות מגע של עור בעור, הרי שהוא יכול לגרום להתפתחות סרטן באיברים נוספים הלוקחים חלק במגע המיני. כך לדוגמה הנגיף יכול לגרום לסרטן של הנרתיק, סרטן הפין, סרטן הלוע, סרטן הפה וסרטן פי הטבעת. עם זאת, הסיכון הגדול ביותר הוא סרטן צוואר הרחם, שכן מדי שנה מאובחנות בישראל בין 200-300 חולות חדשות והולכות לעולמן כשבעים חולות כתוצאה מסיבוכי המחלה.

באופן עקרוני בדומה לסרטן המעי הגס או סרטן השד, ניתן לאבחן בשלב מוקדם מאוד גם את סרטן צוואר הרחם באמצעות בדיקת פאפ. הבעיה היא שמדובר בבדיקה לא יעילה במיוחד: בעשרים אחוז מהמקרים היא מאבחנת תאים סרטניים בנשים בריאות ואילו ב- 20-40 אחוז מהמקרים היא לא מאבחנת את המחלה בנשים חולות. החדשות הטובות הן שבניגוד לסרטן המעי הגס או לסרטן השד, במקרה של סרטן צוואר הרחם יש דרך טובה למניעת המחלה והכוונה היא כמובן לחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי.

הפחד מפני חיסונים

בכל פעם שבה מוצג לציבור הרחב חיסון חדש, ניתן מראש לחזות את הכותרות הרבות המעלות חשש לכך שיש בו כדי לגרום לנזקים. זאת על אף העובדה שהחיסונים יוצאים לשוק רק לאחר שעברו בדיקות רבות ונמצאו בטוחים לחלוטין לשימוש בבני אדם. כך לדוגמה ניתן להזכיר את ההיפותזה לפיה ישנו קשר בין החיסון נגד הפטיטיס B לבין טרשת נפוצה.

ההשערה לפיה החיסון נגד הפטיטיס B מעמיד את המטופלים בסיכון מוגבר לחלות בטרשת נפוצה נתמך בדיווחים על קשר טמפורלי בין החיסון למחלה בלבד. הכוונה היא לכך שבתקופה שבה החלו לחסן את האוכלוסייה באמצעות החיסון, נצפתה עלייה בשכיחות האבחונים של טרשת נפוצה, אך קשר זה לא קושר את החיסון לעלייה בסיכון לחלות במחלה בקשר סיבתי. למרות זאת, די היה בדיווחים הבודדים בשביל לגרום למחלוקת גדולה סביב נושא בטיחות החיסונים.

כיום, לאחר עשרים שנות מחקר שבהן לא נמצאו עדויות לכך שיש בחיסון נגד הפטיטיס B בשביל לגרום לעלייה בסיכון לחלות בטרשת נפוצה, עדיין לא הצליחו החוקרים בתחום להשיב את אמון הציבור על כנו ועדות לכך ניתן למצוא למשל בצרפת, שבה התכנית לחיסון האוכלוסייה נגד הפטיטיס B נכשלה ושיעור המתחסנים נמוך מ- 25 אחוז.

בהלה מיותרת מפני החיסון

השיעורים הרבים שנחשפנו אליהם במהלך ההיסטוריה בנוגע לפרשנות לקויה של הקשר בין חיסון חדש לבין מחלות אוטואימוניות צריכים להילקח בחשבון כאשר דנים בבטיחות של חיסון חדש. הסכנה שהפרשנות של הממצאים תלקה בחסר בנושא זה גבוהה במיוחד כשמדובר על הקשר שבין החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי לבין מחלות אוטואימוניות וזאת כיוון שהחיסון מומלץ לביצוע בקרב נשים צעירות שבהן השכיחות של מחלות אוטואימוניות גבוהה מאוד.

בנוסף לכך, ישנו מחסור רציני במידע בנוגע לשכיחות של מחלות אוטואימוניות רבות באזורים מסוימים בעולם ולפיכך לא ניתן לדעת האם לאחר שהחלו לחסן את האוכלוסייה מפני נגיף הפפילומה האנושי, חלו שינויים בשכיחותן של מחלות אלה.

אודות תופעות הלוואי של החיסון

תופעות הלוואי האפשריות של החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי כוללות חום מקומי, אדמומיות וכאבים בנקודת ההזרקה של החיסון ובנוסף תיתכן גם תחושה קלה של סחרחורת ולכן מומלץ לקבל את החיסון בישיבה. כל יתר תופעות הלוואי שנקשרו בשמו של החיסון הופרכו מן היסוד. כך לדוגמה לאחר שהחלו לחסן את האוכלוסייה ביפן, דווח על תופעת לוואי שבאה לידי ביטוי בשיתוק ביד. למעשה בעקבות דיווחים על שיתוק התכנית לחיסון האוכלוסייה הופסקה, אך לאחר שהתברר כי מדובר בבהלה מיותרת ולא מבוססת, החיסון חזר לתכנית החיסונים.

עמדות ארגוני הבריאות בעולם כלפי הקשר בין החיסון למחלות אוטואימוניות

בשני מאמרים שפורסמו בנושא דווח על מקרים שבהם לאחר מתן החיסון סבלו המחוסנות מכשל שחלתי מוקדם על רקע אוטואימוני וזאבת אדמנתית מערכתית. הבעיה היא שעד כה לא נמצא ששכיחותן של מחלות אלו גבוהה יותר בקרב נשים שקיבלו את החיסון משכיחותן באוכלוסייה הכללית. למעשה גם במחקרים שהעלו את הנושא למודעות הציבורית, כתוב בפירוש שאין כל המלצה להפסיק את החיסונים שיכולים להציל חיים במקרים רבים.

גם המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית וגם ארגון הבריאות העולמי לא דיווחו על קשר בין החיסון למחלות אוטואימוניות וכן גם לפי הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא מחלות זיהומיות וחיסונים אין כל קשר בין החיסון לעלייה בסיכון למחלות אוטואימוניות.

לסיכום

בכל רחבי העולם נשים צעירות חולות במחלות אוטואימוניות, אך כדי שניתן יהיה להוכיח שהמחלות קשורות לחיסון כזה או אחר צריך להוכיח ששכיחות התחלואה גבוהה יותר בנשים שחוסנו לעומת נשים שלא חוסנו. ניתן לסכם זאת כך – אם אכן החיסון היה גורם לעלייה בסיכוי לחלות במחלות אוטואימוניות, הרי שדיווחים על עלייה בשכיחות המחלות השונות היו מגיעים מכל רחבי אירופה, אוסטרליה, ארצות הברית וגם כאן בישראל או במילים אחרות מכל מקום בעולם שבו קיימת תכנית ארצית לחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי.

לאחר יותר מעשור שבו החיסון ניתן בכל רחבי העולם, לאור העובדה שמדובר בדיווחים ספורדיים, נראה כי אין כל סיבה לדאגה וכרגיל, הבהלה מיותרת.