מחלת האיידס היא אחת המחלות הקשות והמסוכנות כיום בעולם, אשר גורמת לתמותה גדולה, בעיקר ביבשת אפריקה. במשך שנים מנסים חוקרים רבים למצוא תרופה או דרכי טיפול אפקטיביות נגד המחלה. המצב כיום הוא שניתן להעניק לחולי איידס טיפול תמיכתי מצויין, הניתן על ידי קוקטייל, ומסוגל לספק להם חיים ארוכים ותקינים באופן יחסי.
למרות השיטות השונות הקיימות, המאפשרות בעיקר מניעת זיהומים, פיתוח חיסון כנגד מחלת האיידס יהיה כלי בטוח ואפקטיבי מאוד על מנת לשלוט בהתפשטות המחלה באזורים שונים בעולם, בעיקר העניים שבהם. התקווה הגדולה היא שעל ידי חיסון יצליחו לחסל את המחלה, כפי שעשו במהלך ההיסטוריה נגד מחלות חשוכות מרפא אחרות, ובכך להעלים את נגיף האיידס באופן סופי.
איך בונים חיסון?
ברוב החיסונים הניתנים כיום, מגרים את מערכת החיסון להילחם כנגד הפתוגן הזר ולחסל אותו. הגנה זו היא הגנה טבעית, המתפתחת על ידי ייצור עצמי של תאי דם לבנים, או נוגדנים, כנגד גורם המחלה. חיסונים מסוג זה ניתנים בדרך כלל על ידי נגיף מוחלש או מומת, שכנגדו מתפתחים הנוגדנים ונשארים בגוף למשך שנים. בזכות הגנה זו מתאפשר החיסון ארוך הטווח כנגד הגורמים המסוכנים השונים.
הקשיים בפיתוח חיסון כנגד נגיף האיידס
לרוע המזל, תהליך זה לא קרה בנסיונות השונים לפיתוח חיסון כנגד איידס. מאז אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת ידוע שהתגובה החיסונית של הגוף כנגד נגיף האיידס אינה מספקת, ולא גורמת לפיתוח נוגדנים או אמצעי הגנה אחרים. במילים אחרות, התגובה החיסונית הנוצרת חלשה מדי ומאוחרת מדי, ולכן לא מצליחה להשפיע באופן ראוי על נגיף האיידס. משום כך אין למעשה אפשרות להפיק כנגד איידס חיסון מנגיף מוחלש.
על כן, מטרת המחקרים שנעשו היא לפתח חיסון אפקטיבי, שיצור אינדוקציה של תגובה חיסונית נרחבת שתוביל בסופו של דבר לייצור כלים מתאימים כנגד נגיף האיידס. כלומר, יש ליצור תגובה חיסונית ששונה באפקטיביות שלה ובהופעה שלה לעומת התגובה הטבעית.
לפיכך, האתגר הגדול של החוקרים הוא לפתח חיסון שיפעיל את התגובות הלא טבעיות של מערכת החיסון, ולבסוף יצליח להגן על הגוף מפני נגיף האיידס.
חיסון מבוסס על מבנה הנגיף
המחקר האחרון התמקד בפיתוח חיסונים המבוססים על מבנה, שיוצרו באמצעות טכניקות קריסטלוגרפיה מתקדמות. באמצעות טכניקת הקריסטלוגרפיה, מנסים החוקרים ליצור חומר שיידמה את המעטפת של נגיף האיידס, ובכך ייצור אתר קישור לפיתוח נוגדנים מונוקלונליים.
בשיטה זו שואפים לייצר חיסון שיציג באופן אפקטיבי את האפיטופ ויביא לייצור הנוגדנים הנדרשים. בזכות טכניקה זו מקווים החוקרים שיצליחו לפתח דרך שבה הגוף ייצר את הנוגדנים מבלי להידבק בנגיף האיידס, ובכך להיות מוכן להדבקה מאוחרת יותר.
בעייתיות החיסון החדש
למרות התקוות הרבות, לחיסון מהסוג החדש חסרונות רבים ותופעות לוואי שונות. במהלך ייצור הנוגדנים המונוקלונלים על ידי תאי B, לא כל הנוגדנים פועלים באופן אקטיבי, אלא מיוצרים גם נוגדנים אחרים המנוטרלים על ידי מערכת החיסון.
נוגדנים אלה (כמו שאר הנוגדנים) מיוצרים על ידי תאי B ובאופן נורמלי מנוטרלים בגלל שאין צורך בהם. למרות שנוגדנים אלה מנוטרלים, הם יכולים להתעורר, בעיקר אחרי שנים רבות של חשיפה. בתהליך שנקרא היפרמוטציה סומטית, תאי B מתחילים לייצר נוגדנים אקטיביים כאלה באופן מוגבר יותר, ולא ידועה השפעת הנוגדנים האלה ויכולתם לתפקד כנגד נגיף האיידס.
החוקרים כעת בודקים את תהליכי האבולוציה של תאי B, והאם קיים סיכוי שייצור הנוגדנים יופסק במהלך השנים או האם יש דרך להאיץ את התהליך כך שהגוף יחזיק בנוגדנים אפקטיביים כבר בשלב מוקדם יותר.
ראו גם: