מחלת האיידס מלווה אותנו מזה למעלה משלושה עשורים ונראה כאילו למדנו לחיות לצידה. גל ההדבקה והתמותה הגדול ששטף את העולם המערבי בשלהי שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת נראה לכולנו רחוק מכפי שהוא במציאות.
הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בשימוש בקוקטייל התרופות המאפשר לאנשים שנושאים את הווירוס להישאר נשאים של HIV, ולא להפוך לחולי איידס.
האמת המרה היא שמדינות רבות ביבשת אפריקה מוכות במגפת מחלת האיידס ממשפחת המחלות האוטואימוניות. מצבה הכלכלי של אפריקה אינו מאפשר לתושביה לזכות לטיפול התרופתי ואלפים של ילדים ומבוגרים נפטרים מידי שנה מאיידס ביבשת השחורה.
המצב בעולם המערבי אינו מעודד יותר. מידי שנה נדברים למעלה מ-2 מיליון בני אדם ברחבי העולם כולו בנגיף ה-HIV, רובם יספיקו להדביק אנשים רבים נוספים בטרם יגלו כי גם הם נושאים את המחלה בגופם.
למרות שעברו כשלושים שנים מאז זוהה ובודד נגיף ה-HIV, טרם צלח ניסיון כלשהו למצוא למחלה חיסון יעיל. במאמר שפורסם לאחרונה ב-Natue, אחד העיתונים המדעיים החשובים בעולם, חושפת קבוצת חוקרים מקליפורניה חיסון חדש אותו הרכיבה ומראה הצלחה במניעה של הדבקה באיידס.
מהלך המחקר
מדענים בקליפורניה הצליחו באמצעות שיטות של ריפוי גנטי למנוע מעכברים להידבק בנגיף האיידס. החוקרים הזריקו לעכברים וירוס המכיל חומר גנטי שממנו נוצרים נוגדנים כנגד הנגיף. לאחר מכן ניסו להדביק את העכברים בנגיף האיידס אך אלה לא נדבקו.
נגיף ה-HIV הינו ייחודי מהבחינה שהתאים בהם הוא מתרבה בגוף האדם הם תאי מערכת החיסון. עובדה זו גורמת לגוף לתקוף תחילה את תאי מערכת החיסון שלו עצמו ולאחר מכן, כשמערכת החיסון כבר חלשה, הנגיף עצמו מתחיל להתרבות בקצב מסחרר ולהשמיד למעשה את התאים שאמורים להגן עלינו מהידבקות במחלות.
כתוצאה מכך, האדם הופך מנשא של הווירוס לחולה בכשל חיסוני והוא מועד להידבקות במחלות זיהומיות שונות שללא טיפול רפואי מתאים עלולות להביא למותו.
קבוצת החוקרים מקליפורניה השתמשה בווירוס בשם "אדנוירוס" ולתוכו החדירו החוקרים חלקיקי 'גנום' שיכולים להיות מתורגמים לנוגדנים כנגד נגיף ה-HIV. חלקיקי ה'גנום' שובטו לאחר שנלמד מבנה הנוגדנים הספציפיים אליהם הם מקודדים באנשים שכבר חלו באיידס.
הווירוס המהונדס גנטית הוזרק לתוך תאי שריר של עכברים, שם הוא השתלב עם החומר הגנטי הנמצא בגרעין של תאי השריר שלהם ו"כפה" על התא לייצר את הנוגדנים כנגד נגיף ה-HIV.
תוצאות המחקר
הנוגדנים שנוצרו הופרשו לזרם הדם של העכברים. הצוות בחן חמישה סוגים של נוגדנים כאשר לכל עכבר ניתנה מנה אחת בלבד של החיסון. לאחר מכן כל אחד מהעכברים קיבל זריקה המכילה את נגיף ה-HIV בכדי לבחון האם הם נדבקים או שאכן זכו להגנה כלשהי על-ידי החיסון.
שניים מבין חמשת סוגי הנוגדנים הוכיחו עמידות מלאה של העכברים בפני נגיף ה-HIV . העכברים לא נדבקו. בדיקת דם של העכברים הראתה כי גם לאחר 52 שבועות ממועד החיסון הבודד שניתן להם, רמת הנוגדנים בדמם נשארה גבוהה.
עובדה זו מצביעה על כך שמדובר בחיסון ארוך טווח וכי במידה והוא יאושר לטיפול בבני אדם, מספר בודד של מנות חיסון יהיה מספיק כדי לספק הגנה ארוכת שנים מפני הנגיף.
החשש העיקרי מפני שימוש בחיסון כזה הוא שלא ניתן לבטל את פעולת הנוגדן ואת הייצור שלו על-ידי התאים. במידה והגוף יגיב כנגד הנוגדנים הזרים, התוצאות יכולות להיות קטלניות.
צוות החוקרים מגלה אופטימיות זהירה בנוגע להמשך המחקר ומקווה להתחיל ניסויים קליניים בבני אדם עד סוף 2012.
ראו גם: