דיאטת פליאו ומחלות אוטואימוניות

תכנית הטיפול העיקרית במחלות אוטואימוניות היא דיאטה המסייעת לריפוי המערכת החיסונית ברירית המעי. צעד זה חל על כל מחלה שהיא דלקתית. תזונה לקויה מקשה על טיפול וריפוי מחלות, ודלקות במעיים גורמות למחלות אוטואימוניות, שהן מצב בו הגוף אינו מסוגל להבחין בין רקמה בריאה או פולשים זרים, ומגיב ברגישות יתר.

הגוף מתחיל בהתקפה עצמית על הרקמות, ובמשך חודשים או שנים, התקפה עצמית זו על הרקמות עשויה להתרחש בשקט, עד שמחלה אוטואימונית מלאה מתפתחת או מתפרצת. קיימים סוגים רשמיים רבים של הפרעות אוטואימוניות, אך לכל מחלה אוטואימונית קיים מכנה משותף, והוא רקמה עצמית התוקפת אזורים כגון בלוטת התריס, בלוטות רקמת הרוק, או המוח.

דיאטת פליאו פועלת להפחתת הדלקת במעיים, בניגוד לדיאטות רבות שאינן משלימות מספיק וחסרות את הגירויים החיסוניים המשפרים את הדלקת. גם אם לא ניתן לרפא כליל מחלה אוטואימונית, ניתן להשיג הפוגה בתסמינים.

האופן בו משפרת דיאטת פליאו מחלות אוטואימוניות

דיאטת פליאו מכוונת לריפוי רירית המעי, ותומכת בדלקת למיתון התלקחות מחלה אוטואימונית. לכן מומלץ לאנשים הסובלים ממחלות אלו להקפיד לטווח הארוך על הרגלי אכילה שונים.

תכנית הטיפול באמצעות גרסה של דיאטת פליאו משפיעה באופן משמעותי על הטיפול בדלקת הגורמת למחלות אוטואימוניות המתחילות במעיים. הדיאטה היא היבט אחד של הריפוי, אך משפיעה על הבריאות לטווח הארוך.

קיימים נתונים מסתעפים רבים החופפים מחלות אוטואימוניות עם אורח חיים של דיאטת פליאו, כגון עייפות הכליה, חוסר איזון רמות נוזלים בגוף, דלקות רבות, הרעלת חיידקים, הפרעות מעיים, גודש בכבד, חוסר איזון הורמונאלי, ועמידות לאינסולין המשמעותית לאופן השימוש בתוספי תזונה בשילוב עם דיאטת פליאו לריפוי הגוף. התחלה בדיאטה זו צריכה להתבצע עם הרופא על מנת לקבוע אם המטופל נחשב כמועמד מתאים.

תכנית דיאטת פליאו לטיפול במחלות אוטואימוניות

השלב הראשון בתכנית נמשך כחודש וחצי עד חודשיים, וכולל הימנעות מהמזונות הבאים:

• אגוזים – כולל שמני אגוזים כגון שמן שומשום ושמני זרעים אחרים.
• זרעים – כולל פשתן, צ'יה, דלעת, חמניות, שומשום וזרעי עשבי קולינריים כגון כמון וכוסברה.
• שעועית וקטניות –  כולל כל סוגי השעועית כגון שעועית שחורה, לבנה ופולי סויה.
• גרגרים – כגון תירס, חיטה, דוחן, כוסמת, אורז, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל.
• ממתיקים חלופיים – כגון סטיביה או מניטול.
• פירות יבשים – מומלץ להימנע מצריכת יתר של פרוקטוז, ומומלץ לאכול עד שתי מנות פירות ביום.
• ירקות – יש להימנע מירקות מסוימים כגון עגבניות, תפוחי אדמה, חצילים, פלפלים אדומים, כתומים או ירוקים, ופלפלים חריפים.
• תבלינים – יש להימנע מחלק מהתבלינים כגון פפריקה מתוקה, חריפה או משומנת, זרעי חרדל, וכל סוג של תבליני צ'ילי.
• עשבי תיבול – יש להימנע מעשבי התיבול המבוססים על זרעים כגון שומר, הל, חילבה, קימל, אגוז מוסקט וזרעי שמיר.
• שמנים צמחיים – כל השמנים הצמחיים אסורים, למעט שמן זית, שמן דקלים ושמן קוקוס הנחשבים למותרים בדיאטת פליאו.

המזונות המותרים

• ירקות – למעט הירקות האסורים.
• פירות – בהגבלה של שתי מנות ליום.
• מוצרי קוקוס – כולל שמן קוקוס, קרם קוקוס, חלב קוקוס משומר נטול תוספים, קוקוס מגורר, אך לא סוכר קוקוס.
• שומנים – כגון שמן זית, שמן קוקוס ואבוקדו.
• מזונות מותססים – כגון יוגורטים וירקות מותססים.
• בשרים ועצמות. כגון עצמות לבישול במרק, כל סוגי הבשרים, העופות, הדגים ופירות ים.
• רטבים – כגון חומץ תפוחים, חומץ קוקוס, חומץ בן יין אדום, וחומץ בלסמי ללא תוספת סוכר.
• ממתיקים – ניתן להשתמש מידי פעם ובכמות מועטת בדבש או סילאן, ברמה של כפית ליום.
• עשבי תיבול – כל עשבי התיבול הטריים כגון טרגון, בזיליקום, טימין, נענע, אורגנו, רוזמרין, זנגביל, כורכום וקינמון.

קראו על מחלות אוטואימוניות במעיים:

מחלת קרוהן

קוליטיס כיבית