בתחילת שנת 2014 נערך מחקר על ידי פרופסור גידי רובינשטיין בנוגע לעלייה באחוז הנשאים במחלת האיידס במדינת ישראל. אמנם איידס מוגדרת כמחלה כרונית ולא כמחלה סופנית, אך בהחלט מדובר במחלה מסוכנת ביותר, ולכן השאננות כאן היא מסוכנת מאוד.
דווקא אותם אנשים אשר בוחרים לסמוך על המזל מתוך ידיעה שלהם זה לא יקרה ומתוך ידיעה שישנם היום טיפולים מתקדמים ותרופות שיכולים איכשהו להחליש את המחלה, עלולים מתישהו להידבק במחלה ולהיות נשאים או חולים.
מדוע אנשים שאננים?
ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט ישנה תופעה שנקראת בשם "שחיקת הקונדום" שאומרת שאנשים אשר נוטים גם ככה לקחת סיכונים בחייהם, מעדיפים לוותר על שימוש באמצעי מניעה כנגד מחלות מין, מכיוון שמשום מה ישנה אווירה של אופטימיות בנושא בזכות הטיפול התרופתי המתקדם.
יכול להיות שהשאננות של האנשים נובעת מן העובדה שהרפואה מגדירה את האיידס כמחלה כרונית ומערך ההסברה למיגון כנגד מחלת האיידס לא מדגיש את החשיבות בשימוש בקונדום כאשר המחלה מוגדרת ככרונית.
פרופ' גידי רובינשטיין מצא במחקר שתי קבוצות אנשים עם שני מאפיינים מובהקים בנוגע לשאננות מפני מחלת איידס. קבוצה אחת (היא קבוצת השאננים) כוללת את האנשים האופטימיים שבמרבית המקרים הם מחוברים לגוף ולנפש שלהם, משוחררים ממתחים ונוטים פחות לפתח מחלות שונות מאשר האנשים הפאסימיים.
קבוצה שנייה כוללת את האנשים הפסימיים אשר רואים מול עיניהם את התרחישים הגרועים ביותר שיכולים לקרות להם, גם מבחינת מחלות, והם עושים הכול כדי להגן על עצמם.
לפי חלוקה זו עלה כי האנשים האופטימיים חושבים תמיד שהכול יהיה בסדר וששום דבר רע לא יכול לקרות להם והם נוטים שלא להיזהר בכל מה שקשור להידבקות מאיידס. לעומתם האנשים הפסימיים פחות חולים במחלת האיידס.
הטיה אופטימית ובריאות
ישנם אנשים בעלי הטיה אופטימית שבטוחים שאצלם המזל ישחק ושהם מוגנים מכל פגע. הם נוטים לסמוך על המזל ופחות להגן על עצמם. אנשים אלה מעדיפים כמה שפחות לראות את ההיבטים הלא נעימים של החיים ואפילו להתכחש אליהם, וזה כולל כמובן גם מחלות כמו איידס.
הטייה מוגזמת של אופטימיות במקרה של מחלת האיידס גורמת לאנשים להיות אופטימיים מאוד בנוגע לטיפול התרופתי המתקדם ואז הם מקלים ראש כשמדובר בשימוש באמצעי מניעה למיגון נגד הידבקות.
ממצא מעניין של המחקר
המחקר שערך פרופ' גידי רובינשטיין מצא כי יש קשר של ממש בין אופטימיות לבין רמת ההשכלה של אנשים חולים באיידס. ככל שרמת ההשכלה של האנשים נמוכה יותר, כך הם אופטימיים יותר מהטיפול במחלת האיידס. בנוסף לזה נמצא באתר אינטרנט בשם "אטרף דייטינג" שכל האנשים שהגדירו את עצמם כנשאי איידס, הם עם השכלה תיכונית בלבד, ורובם של האנשים שהגדירו עצמם כלא נשאים הם סטודנטים או עם השכלה אקדמית כלשהי.
אמנם זאת הכללה, אך במחקרים שונים נמצא שאנשים עם רמת השכלה גבוהה מגלים סקרנות לגבי השלכות רפואיות של טיפולים ושל תרופות יותר מאנשים בעלי השכלה תיכונית.
ההתמודדות של חולה איידס כרוני
החיים של אדם נשא איידס מחייבים אותו להיות תחת מעקב רפואי תמידי, לקבל חיסונים רבים ולהתמודד לפעמים עם תופעות לוואי אשר נובעות מהשימוש בתרופות.
נשאות האיידס עלולה לגרום לבעיות נוספות כמו למשל פגיעה בתפקוד המיני, שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, שינויים במסת השומן בגוף, פגיעה בצפיפות העצמות, פגיעה בכבד, עיוותים גופניים, שכיחות גבוהה לגידולים והזדקנות מהירה ומוקדמת של הגוף.
ראו גם: