מתחים נפשיים ומחלות אוטואימוניות

תפקידו של אורח חיים מתוח ומצבי לחץ קיצוניים יוחס במשך שנים כגורם סיכון להתפתחותן של מחלות רבות, בהן מחלות לב וכלי דם – ממש כמו עישון סיגריות, יתר לחץ דם והפרעה במאזן שומני הדם.

בנוסף, נהוג היה לייחס מתח נפשי גבוה גם לפגיעה מערכת החיסון ולכן לתרום באופן עקיף לסיכויי הדבקות במחלות זיהומיות, חלקן אף מסכנות חיים.

באותו האופן, גורמי לחץ נמצאו קשורים להתהוותן של מחלות אוטואימוניות ואפילו נמצאו רמזים לשכיחות מוגברת של מספר סוגי סרטן אצל אנשים "לחוצים".

מנגד, כמעט במקביל צמחה הסברה שעל פיה אורח חיים נינוח, נטול סיטואציות יוצרות לחץ תורם לבריאות טובה ואריכות ימים.

הנחה זו משותפת לאנשי הרפואה הקונבנציונלית והמשלימה גם יחד. על כל זאת ניתן להוסיף סיטואציות המוכרות לכל אחד ואחת מאיתנו, של עייפות וחולשה ניכרת, המלווה לעיתים גם בפגיעה בתפקוד בעקבות מצבים מלחיצים שחווינו.

סטרס חיובי

בדומה לדברים רבים בטבע, בכל זאת למתח יש השפעות חשובות לא מעטות, כנראה מעבר למשוער. ידוע שתחת סיטואציות מלחיצות חושינו מתחדדים באופן כזה שרמת הערנות שלנו עולה, ואנו נמצאים בכוננות מוגברת בכדי להגיב טוב יותר לבאות.

לאפקט הזה הייתה כמובן משמעות עליונה להישרדות המין שלנו, אולם גם כיום אפשר להעלות על הדעת לא מעט סיטואציות שבהן תחושת הלחץ והשלכותיה יש חשיבות בשיפור ביצועינו.

לאחרונה פורסם מחקר המעלה שאלות נוספות בדבר השפעותיו החיוביות של המתח. המחקר שבוצע בהובלתו של פרופסור האוורד פרידמן, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, ארה"ב, סקר מאגר נתונים שנאסף החל משנת 1921.

במחקר זה התחקו אחר כ – 1,500 נסקרים החל מילדותם ועד ליום מותם, ובדק את רמת הלחץ שעימו התמודדו במהלך חייהם.

מדובר באחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו בתחום, ותוצאותיו העלו תהיות רבות בנוגע למקובל עד כה בנוגע להשפעת המתח.

באופן מפתיע מהמשוער, ממצאי המחקר הצביעו על כך שאנשים שחיו תחת רמת לחץ גבוהה במשך זמן רב – סבלו מתחלואה מופחתת והאריכו ימים יותר מקבוצת האנשים שחיה אורך חיים נינוח יותר. ממצאים אלו סותרים מחקרים רבים אחרים, שהציגו כאמור קשר הפוך לחלוטין בין סטרס להשפעותיו הבריאותיות.

ומה לגבי מחלות אוטואימיוניות?

הגורמים למחלות אוטואימוניות הם רבים: תורשה גנטית, השפעות סביבתיות שונות, גורמים הורמונאליים ופקטורים אימונולוגיים נוספים; לכולם חשיבות משמעותית בהתפתחות המחלה. ובכל זאת, לפחות ב – 50% מהמקרים מדובר על טריגרים לא ידועים שהובילו למחלה.

סטרס פיזיולוגי ונפשי נמצאו כבעלי מעורבות בתהליך התהוות מחלות אוטואימוניות רבות באדם ובבעלי חיים, בשל השפעתן על מערכת החיסון של הגוף.

יתר על כן, בכ – 80% מהמקרים הפציינטים ידעו לדווח על אירועים מתוחים באופן יוצא דופן בתקופה שקדמה להתפרצות המחלה. מדובר למעשה במעגל רשע שבו גם המחלה עצמה תורמת להעלאת הסטרס, ובכך מחמירה את ביטויה.

סוגי לחץ – מתי הוא באמת מועיל?

עיבוד של הנתונים הידועים לנו עד כה, מראה שככל הנראה בכל זאת סטרס גבוה לפרקי זמן ממושכים מוביל לתחלואה ולשיעורי תמותה גבוהים יותר.

בסך הכל, למרות הרושם הראשוני אין מדובר בסתירה בין ממצאי המחקר האחרון ולבין הנתונים הרווחים.

למתח בכמות מוגבלת יש תרומה על רמת המוכנות שלנו ועשוי להיות מציל חיים במצבים מסוימים, אולם כאשר זה מופיע באופן קבוע, נשנה ומתמשך – הנזק הופך גדול מהתועלת.

חשוב לדעת לאבחן מתי הלחץ מגביל אותנו ויוצר אצלנו תגובות שליליות, ומתי הוא באמת נחוץ ומוביל לשיפור בביצועינו. עוד מידע על מצבי לחץ וסטרס וההשפעה על הגוף שלנו