זוהי מחלה דלקתית הפוגעת בקשרי הלימפה אשר סיבתה עדיין לא ידועה, המחלה תועדה לראשונה בשנת 1972 ביפן על ידי רופא בשם קיקוצ'י ומכאן שמה.
המחלה מחקה את מחלת הלימפומה וקיים קושי להבדיל בין השתיים לאור הקושי בזיהוי המחלה עלול להיווצר בלבול ולהינתן טיפול כימותרפי המיועד למקרים של לימפומה ולא של תסמונת קיקוצ'י.
מחלת קיקוצ'י היא נדירה ביותר וידוע מעט מאוד על האטיולוגיה שלה, ישנן מספר תאוריות הקושרות את הופעתה בגורמים גנטיים, אימונולוגיים וזיהומיים אולם אף אחת מהן לא הוכחה.
רב הנסתר על הגלוי
המחלה נחשבת לנדירה ותועדה לראשונה בקרב אנשים צעירים בגילאי 30-20 ביפן ומאוחר יותר הופיעו אזכורים בספרות מקצועית גם באמריקה, אירופה ואסיה. בישראל המחלה תועדה לראשונה באישה בת 37 בשנת 1999. סיבת המחלה אינה ידועה כאשר הועלו השערות בדבר גורמים זיהומיים ואימונולוגיים אשר טרם הוכחו.
תסמיני המחלה הם חום, פריחות בעור, חולשה וכאב ראש ולעיתים הגדלת הטחול והכבד, המחלה מתבטאת בתהליך דלקתי נמקי המופיע בבלוטות הלימפה. אבחון המחלה מתבצע בעזרת ביופסיה של קשרי הלימפה וקיים קושי להבדילה ממחלות אחרות הגורמות להגדלת קשרי הלימפה כגון שחפת, זאבת וזיהומים וירליים שונים ובמיוחד קיים קושי להבדילה ממחלת הלימפומה. בשלב זה אין טיפול ספציפי למחלה וניתן טיפול תומך להורדת החום ולשיכוך כאבים וניתן לשקול מתן סטרואידים במינונים נמוכים, המחלה עשויה לחלוף ללא טיפול תוך מספר שבועות.
אבחון, טיפול ומעקב
סיבת המחלה טרם ידועה אך ההערכות הן שמדובר בתגובה של מערכת החיסון לתאי דם מסוג T בעקבות חשיפה לגורם זיהומי. המחלה עלולה להופיע בעקבות הדבקה במחלת הנשיקה, הדבקה בווירוס הרפס וחשיפה לנגיף HIV ונגיפים נוספים.
ייתכן וקיים קשר ונטייה גנטית לחלות במחלה. הסימן הברור לתסמונת הוא חום גבוה הנמשך כשבוע עד חודש והגדלת בלוטות הלימפה הצוואריות, במקביל מופיעה עייפות, כאבי מפרקים, אנמיה, הזעה, שלשולים ועוד, סימנים אלה מאפיינים מחלות סרטן רבות ועל כן הבלבול.
האבחון כולל בדיקות דם אשר תוצאותיהן מעידות על תהליך דלקתי או סרטני, בדיקת מח עצם ובדיקות לצורך שלילת מחלות ראומטיות ומחלות זיהומיות המחקות סרטן. האבחון מסתיים בבדיקת ביופסיה מבלוטת הלימפה ובשל הקושי באבחון מחלת קיקוצ'י ישנם מקרים של בלבול עם מחלות אחרות ואבחון שגוי.
למחלת קיקוצ'י אין טיפול אפקטיבי ולרוב היא חולפת מעצמה תוך חודש עד ארבעה חודשים, ניתן לשלב בקרב חולים הסובלים מתסמינים חמורים טיפול בעירוי סטרואידים, כמו כן נמצא דיווח חיובי המעיד על הצלחה טיפול בתרופה בשם הידרוקסיכלורוקווין.
על החולים להישאר במעקב במשך שנים לאחר הופעת המחלה וזאת בשל חשש וסיכון מוגבר לחלות במחלה אוטואימונית קשה הידועה בשם לופוס וכן בשל הסיכון לחזרת מחלת קיקוצ'י כאשר ישנו תיעוד בדבר חזרת המחלה אצל מטופל מספר פעמים במשך שנים ספורות. נכון להיום המחלה אינה דורשת כל טיפול וחולפת באופן ספונטני מבלי להשאיר עקבות.