מחלות אוטואימוניות הן מחלות במסגרתן מערכת החיסון של הגוף תוקפת אותו. אלו הן מחלות ממושכות שמעצם ההגדרה שלהן אינן ניתנות לריפוי, כאשר הטיפול שכן ניתן מתמקד לרוב בהקלה על התסמינים של המחלות והאטת קצב ההתפתחות שלהן.
החדשות המעודדות הן שבמהלך השנים התפתחו כלים טיפוליים שעשויים לשנות את התמונה לחלוטין מבחינת הסובלים ממחלות אוטואימוניות, לרבות הטיפולים הביולוגיים בהם יעסוק המאמר הנוכחי.
הטיפולים (הדי מוגבלים) הקיימים כיום למחלות אוטואימוניות
בנקודת הזמן הנוכחית הטיפול שקיים במחלות אוטואימוניות הוא כאמור מוגבל. הקושי הוא לזהות כצעד ראשון את המחלה, שעלולה להתפתח בגוף שנים על גבי שנים מבלי שמבחינים בתסמינים, או בלי שיודעים לשייך את התסמינים הדי כלליים לבעיה הספציפית. מיותר לציין שככל שהאבחון של מחלה אוטואימונית נעשה מאוחר יותר כך התסמינים שלה נוטים להחמיר וכך הטיפול בה הופך לפעולה מורכבת הרבה יותר.
נקודת המוצא כיום היא שכדי להתמודד עם מחלות אוטואימוניות צריך להבין כיצד פועל המנגנון שלהן בגוף. זוהי אחת השאלות שמעסיקות חוקרים כבר עשרות שנים, כשבחלק מהמחלות יש כבר תשובה בעוד שבאחרות סימני השאלה מרובים. ההנחה הדי מקובלת כיום בקרב חוקרים היא שבאמצעות ירידה לשורש הבעיה, בחינת המנגנונים בגוף המביאים למחלה וטיפול ביולוגי בהם אפשר לשנות את המצב לחלוטין. בשנים האחרונות נראה שהכיוון לקראת הגדלת הטיפולים האלה הוא בהחלט חיובי.
פריצות הדרך של השנים האחרונות
בעשור האחרון אנחנו עדים למספר פריצות דרך משמעותיות מאד בטיפול במחלות אוטואימוניות מסוגים שונים, וזאת בדמותם של הטיפולים הביולוגיים. העיקרון המרכזי כאן הוא שמנגנונים אימוניים מוגדרים בגוף מופעלים על ידי התרופות האלה.
החוקרים בשנים האחרונות מתקדמים בשאלה האם באמצעות התערבות במיקרוביום, שנעשית באמצעות הטיפולים הביולוגיים, ניתן להוסיף נדבך נוסף להתמודדות עם המחלות האוטואימוניות. מקום של כבוד תופסים טיפולים ביולוגיים המביאים לחסימה של הציטוקינים החיוניים – אחד ה"אשמים" הגדולים בהתפתחות מחלות אוטואימוניות (תאי דם לבנים הנחשבים לחשובים לפעילות המערכת החיסונית).
דוגמא נוספת היא אלרגיה לקרדית אבק הבית, שמופיעה אצל כ-5% מהאוכלוסיה. האלרגיה כוללת לסתמינים לא פשוטים דוגמת נזלת כרונית ודלקת בלחמית, כשבמקרים מורכבים מתפתחות כתוצאה מכך מחלות קשות. דרך הטיפול המסורתית באלרגיה הזו הוא טיפול חיסוני, שצריך להינתן בתדירות של פעם בשבוע בתחילת הדרך ואחת למספר חודשים בהמשך. עם זאת בעתיד הנראה לעין עשויים להיכנס לתמונה חיסונים חדישים אותם האנשים הסובלים מהבעיה יוכלו לקבל בביתם, בצורה של טבליות שהם שמים מתחת ללשון או מדבקות המודבקות על גבי העור.
מה טומן העתיד?
יש מספר לא מבוטל של פתרונות מחקריים אחרים המבוססים על עקרונות ביולוגיים, ושנדבקים בימים אלה בדיוק בישראל ובעולם במטרה לראות האם ניתן להפוך אותם לדרכי טיפול מקובלות בבעיה.
המטרה של החוקרים היא להביא לטיפולים ברמת יעילות גבוהה – עד כמה שטיפולים במחלות אוטואימוניות קשות יכולים להיות פשוטים – ומצד שני להקטין את תופעות הלוואי המרובות המזוהות עם רבות מהתרופות כיום.
ישנם טיפולים שנמצאים בשלבי תכנון ופיתוח, אבל גם טיפולים שכבר נוסו או מנוסים על ידי בעלי חיים ובני אדם. ייתכן שיעברו שנים מספר עד שהם יהפכו לטיפולים אינטגרליים, גם אם ייתכן שהגורמים הרלוונטיים (למשל מנהל התרופות והמזון האמריקאי FDA) יאשרו את הטיפולים בהליך מזורז יחסית עקב החשיבות שלהם.
ימים יגידו האם נראה כבר בקרוב שינוי משמעותי בהתמודדות של האנשים עם המחלות האוטואימוניות. בהתחשב בכיוון החיובי שהרפואה מתקדמת אליו כיום, יכול להיות להיות שהתשובה לכך תהיה חיובית, אפילו מהר יותר ממה שאנחנו חושבים.