לופוס, דלקת פרקים שגרונית, טרשת נפוצה, קרוהן, קוליטיס כיבית, סקלרודרמה וסוכרת מסוג 1 הן רק חלק קטן מהמחלות האוטואימוניות אותן אנו מכירים. מחלות אוטואימוניות מתאפיינות בהפעלה לא תקינה של מערכת החיסון של הגוף.
מערכת החיסון נועדה בכדי להגן על גופנו בפני זיהומים ולמנוע התפתחות של מחלות. במקרים מסוימים, מסיבות שעדיין אינן ברורות לנו לחלוטין, מערכת החיסון "מחליטה" לשנות כיוון ולהתחיל לתקוף תאים מסוימים ותקינים ששייכים לגוף שלנו.
התקיפה העצמית הזו היא שיוצרת את המחלות האוטואימוניות ובכל אחת מהמחלות השונות, מערכת החיסון מפנה את עצמה כנגד רקמה מסוג שונה.
ההערכה היא שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים ממחלות אוטואימוניות ומרבית החולים הן נשים בגיל הפוריות.
ככל הנראה בגלל שוני מסוים במערכת החיסון שלהן. התאים המשתתפים בתגובה החיסונית שמפעיל הגוף במחלות אוטואימוניות הם לרוב לימפוציטים מסוג T ונוגדנים.
הטיפול המקובל כיום כנגד מחלות אוטואימוניות מבוסס על דיכוי של מערכת החיסון. מעצם היותו כזה, תופעות הלוואי שלו קשורות בעלייה ברגישות לזיהומים.
התרופות הנמצאות בשימוש הן: סטרואידים, תרופות אנטי-דלקתיות ותרופות מתקדמות יותר כמו נוגדנים חד- שבטיים.
החיסון החדשני
במאמר שפורסם לאחרונה בחלק האימונולוגיה במגזין הרפואי Blood, מתואר מחקר שמבוצע בימים אלו על-ידי קבוצה של חוקרים אוסטרלים.
החוקרים הצליחו לפתח חיסון שיכול לווסת את התגובה החיסונית בחולדות. חיסון זה, יוכל אולי בעתיד להוות פתרון לכל אותם חולים במחלות אוטואימוניות.
החוקרים השתמשו בחומרים בשם ציטוקינים- זו קבוצת חומרים שקיימת באופן טבעי בגוף ואחראית לשליחה של אותות למערכת החיסונית בכדי לווסת את הפעילות שלה.
הציטוקין בו החוקרים התמקדו במיוחד הוא ציטוקין בשם אינטרלאוקין 5 או בקיצור IL-5. החוקרים הזריקו את ה-IL-5 לקבוצה של חולדות ובדקו את ההשפעה שיש לחומר על העכברים.
בזמן היווצרותם של תאי T של המערכת החיסונית בתקופה העוברית, הם מפתחים על גביהם רצפטורים ל-IL-5. מכאן ניתן להסיק של-IL-5 יש השפעה מווסתת על התגובה של תאי T.
החוקרים הזריקו את הציטוקין IL-5 לחולדות שהונדסו כך שהן יהיו חולות במחלה נוירולוגית אוטואימונית בשם "תסמונת ג'יליאן ברט".
התברר כי החולדות שקיבלו את הזריקה הראו התאוששות מהירה וטובה יותר מאשר חולדות שלא קיבלו את הזריקה. כמו כן, חולדות שקיבלו את הזריקה והיו בעלות נטייה לחלות בתסמונת, חלו בשיעורים נמוכים יותר מאשר חולדות שלא קיבלו את הזריקה. החוקרים משערים כי החיסון יכול לעזור גם כנגד דחיית איברים לאחר השתלה.
החוקרים השוו את החיסון לתופעה מעניינת אחרת שקשורה במחלות אוטואימוניות והוא חיסון שנוצר באמצעות תולעי מעי פרזיטיות. בעבר נמצא כי נוכחות של תולעי מעי פרזיטיות מקבוצת ההלמינטים במערכת העיכול, תורמת לירידה במחלות אוטואימוניות. מסתבר כי התולעים ההלמינטיות מפעילות את תאי T בצורה דומה לחיסון.
התולעים גורמות לתגובה חיסונית בגוף שמערבת תאים בשם איאוזינופלים- אלה יודעים לייצר IL-5 בדיוק כמו זה שקיים בחיסון. נתון מעניין נוסף הוא שבמדינות עולם שלישי בהן נערך טיהור למי השתייה בכדי להיפטר מהתולעים, נצפתה עלייה בשכיחות המחלות האוטואימוניות.
ומה בנוגע לעתיד?
החוקרים המפתחים את החיסון נמצאים כרגע עדיין בשלבי בדיקה שלו על חולדות. פרט ליעילות החיסון עליהם לבחון את תופעות הלוואי שלו ואת בטיחותו.
לאחר מכן, אם התוצאות יהיו תקינות, יוחל שלב הניסויים של החיסון על בני אדם. להערכת החוקרים, ניסויים קליניים יתחילו בעוד כשנתיים עד חמש שנים, ורק לאחר ששלב זה יוכל, נוכל לומר האם החיסון המתואר הוא באמת התרופה למחלות אוטואימוניות.