איך לספר לאנשים שיש לך איידס

הצורך לספר לאנשים על מחלת האיידס עשוי להיות משימה מאתגרת, כמו הצורך להתמודד עם המחלה. הגילוי עשוי לגרום לפגיעות למספר תגובות אפשריות, אשר כל אחת מהן עלולה לגרום לחרדה או פחד, או פשוט לשינוי משמעותי של מערכות יחסים.

כתוספת ללחץ, קיימים הגילויים המשניים המתבקשים כגון "איך הגעת למצב הזה"? "מי הדביק אותך?" שאלות אלו עלולות להגביר את תחושת הפגיעות או הבושה של החולה, מה שמקשה יותר על ההחלטה אם או למי לספר.

ההחלטה לספר על איידס היא החלטה אישית

מומחים למחלות זיהומיות ממליצים לזכור שחשיפה לנגיף האיידס היא תהליך, ולא אירוע. וההחלטה אם ולמי לספר היא הזכות האישית של כל חולה.

מומלץ לקחת את הזמן להחליט למי לספר כדי לבצע את הבחירות הנכונות. הקדשת זמן המחשבה על הגילוי מאפשרת לחולה להעריך את האופן שבו הוא מרגיש לגבי מחלתו, ולשקול איך אחרים עשויים להגיב.

יש לבחור בקפדנות את האנשים להם מחליטים לספר על מחלת האיידס, למרות שהתגובה לא בהכרח תהיה חיובית, אך מומלץ לשקול את כל התוצאות האפשריות טרם ההחלטה את מי לשתף.

החינוך מעצים

מומחי איידס מסבירים שלמרות שהגילוי עשוי להיות מפחיד, הפחד אינו צריך לשלוט על המחלה. מומלץ ללמוד כמה שיותר על איידס לפני שמגלים את המחלה למישהו אחר. החינוך מעניק את המידע הדרוש על מנת לענות על שאלות רבות שיכולות להיות לאנשים, ומסייע לניקוי כל התפיסות המוטעות לגבי המחלה.

כשמגיע זמן הגילוי, יש לשקול מתי והיכן לחלוק את החדשות. באופן אידיאלי, זה צריך להיות בכל מקום ובכל זמן בו מרגישים בטוחים.

יש להיות מוכנים לתמיכת חברים או אנשים אהובים, גם אם בתחילה הם מבולבלים או המומים. יש לזכור שזהו מידע חדש עבורם, וייקח להם הרבה זמן לעבד את החדשות.

אם התגובה אינה הולמת, יש להשתדל לקבל אותה. בסופו של דבר, לא ניתן לשלוט על הרגשות של אנשים אחרים, אלא על הרגשות האישיים בלבד.

יתרונות גילוי איידס לאחרים

בעוד שגילוי איידס לאנשים אחרים כרוך תמיד באתגרים, הוא נושא גם יתרונות. היתרון הראשי הוא תמיכה רגשית אותה ניתן להרוויח באמצעות פתיחות בפני אחרים. תמיכה זו עשויה להגביר את תחושת הרווחה, ולשפר את הבריאות.

לדוגמא, מחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת 'טיפול בחולי איידס ובמחלות מין', קובע שאנשים שחשפו את מחלת האיידס שלהם, נוטים להתייעץ עם הרופא בתדירות גבוהה יותר. הגילוי יכול אף לשפר את השימוש בתרופות באמצעות הקלת הצורך להסתיר את הטיפול. כשחולה איידס מקפיד על טיפול תרופתי קבוע, הוא מפחית את הסבירות להדבקת אחרים.

אין פתרון הולם אחד לכולם – כל מקרה יהיה שונה, עם סיכונים שונים והטבות אותם יש לשקול בזהירות. ברוב המקרים, הגילוי יהיה בחירה אישית בלבד.

איך לספר לאחרים על מחלת האיידס: טיפים

מספר טיפים מקלים את תהליך שיתוף המחלה עם אחרים

לספר לבן או בת זוג

כשחולה איידס מגלה לבן זוג או שותף אינטימי את מחלת האיידס שלו, עליו לגשת לדיון עם ההבנה שייקח זמן עד שהחבר יוכל לחקור את כל היבטי הגילוי. יש להציב את הדגש על תוצאות האבחון ולהיות מוכנים עם הפניות לבדיקה וייעוץ.

מומלץ לקבל את תגובת השותף, גם אם היא קשה, ולאפשר לו את הפרטיות והזמן הדרושים לו לעבד את החדשות.

לספר לילדים

מומלץ להכינם לקראת הצגת הנושא באמצעות חינוך מקדים על איידס. בעוד שילדים בגילאי בית ספר יסודי יכולים להבין את משמעות המחלה, חשוב לתת להם את הזמן לשאול שאלות רבות ככל שהם צריכים.

בסופו של דבר, הם פשוט רוצים לדעת שההורה החולה שלהם בסדר, ושהכול יהיה בסדר. יש להעניק להם את הביטחון.

לספר לבני משפחה – כשמספרים לבני משפחה על המחלה, יש לקחת בחשבון את טיב הקשר המשפחתי. אם הוא חזק, הגילוי עשוי לסייע לחיזוקו. אם היחסים המשפחתיים כבר היו מתוחים בעבר, הגילוי עשוי להוסיף לחץ.

לספר לחברים – חולה איידס צריך להתחיל עם המסר לפיו הוא בוטח בהם, ואם הם מעוניינים, אפשר להגיד להם כיצד הם יכולים לסייע.

לספר לעמיתים לעבודה – יש לקחת בחשבון אפילו יותר את הצורך בפרטיות. אלא אם כן החולה בטוח לחלוטין שאבחון המחלה לא יהפוך לנושא רכילות במקום העבודה.