אימונולוגיה

דלקת מפרקים

דלקת מפרקיםדלקת מפרקים היא תופעה רפואית נפוצה עם מספר גורמים אפשריים. בין הגורמים החשובים ניתן למנות דלקת מפרקים על רקע זיהומי – דלקת פרקים ספטית (Septic arthritis), דלקת פרקים על רקע אינפלמטורי לרוב (Rheumatoid arthritis), דלקת פרקים ריאקטיבית (Reactive arthritis), מחלות גבישים, מחלות ניווניות של המפרק, טראומה ומחלות דלקתיות סיסטמיות אחרות המתבטאות בדלקת מפרקים.

 באופן קלאסי, דלקת באזור כלשהו בגוף מוגדרת על ידי חמישה סימנים אופייניים: אודם מקומי, חום מקומי, נפיחות, כאב והגבלה בתנועה. גם דלקת פרקים (Arthritis) מתבטאת באופן דומה. דלקת בברך, למשל, יכולה להופיע עם אודם, נפיחות וקשיים בהליכה. תופעת לוואי מוכרת נוספת היא תסמונת רנו, שבה חל כיווץ של כלי הדם בידיים. מחקרים אחרונים מציעים גם פעילות גופנית מתונה, אשר יכולה להקל על הכאב ונוקשות המפרקים.

אבחון דלקת מפרקים

כיצד נוכל לאתר ולאבחן את הסיבה לדלקת מפרקים ממנה סובל חולה? כמה מאפיינים שונים של מחלות מפרקים מסייעים לנו באבחנה.

ניקור המפרק

ניקור של מפרק דלקתי מסייע גם הוא באבחנה. בניקור המפרק דוגמים מהנוזל הכלוא בתוך החלל, הנקרא Synovium. כמות הנוזל, צבעו, מספר התאים הלבנים (לויקוציטים) שבו, רמת הגלוקוז בנוזל, צמיגותו, והימצאות גבישים במיקרוסקופ מהווים כולם מאפיינים חשובים של הנוזל הנדגם, שיכולים להוביל לאבחנה.

בדלקת פרקים זיהומית, לשם הדוגמא, נוכל למצוא מספר רב מאוד של לויקוציטים בנוזל הסינוביאלי, בדרך כלל מעל 100,000 לויקוציטים לממ"ק. בנוסף, רמות הגלוקוז בנוזל יהיו נמוכות, הוא יראה עכור, נפחו יהיה גדול באופן יחסי, ולעיתים נוכל לראות חיידקים מתרביות שגודלו מתרבית הנוזל.

מאידך, בנוזל של מפרק באדם החולה בשיגדון נוכל לראות תחת המיקרוסקופ גבישים אופייניים של חומצה אורית המופיעים במחלה. בדלקת פרקים שגרונית נמצא כמות גבוהה של לויקוציטים, אך לרוב פחות מ- 50,000 לויקוציטים לממ"ק, עם רמות סוכר נמוכות אך לא אפסיות.

Exit mobile version