האם גורמים פסיכולוגיים יכולים להסביר צליאק? – מחקר בדק

צליאק, או בעברית "דגנת", היא מחלה אוטואימונית שהגורם העיקרי לה הוא רגישות לגלוטן (או ליצר דיוק: לחלבונים המרכיבים אותו). אנשים הסובלים מצליאק חייבים להימנע מצריכה של מאכלים הכוללים גלוטן, לרבות חיטה, שיפון או שעורה. צריכת גלוטן עלולה להביא אצלם לתסמינים לא נעימים, לרבות כאבים, הקאות, בחילות ושלשולים. בהיעדר טיפול, המחלה עלולה לגרום לבעיות מורכבות דוגמת קשיי פוריות והפלות בקרב נשים, בעיות התפתחותיות אצל ילדים או התפתחות של מחלות כרוניות, לרבות סרטן המעי הדק וסרטן לימפומה.

גם היום אי אפשר לזהות באופן מלא את הגורמים המביאים למחלת הצליאק, כאשר הנחות מקובלות הן שלמחלה יש בסיס גנטי ושהיא עלולה להתפתח עקב בעיות תפקוד ברקמות הלימפה או נגיף שהאדם נחשף אליו בשלב מסוים בחייו. בשנים האחרונות מתגברות העדויות לפיהן ייתכן שגורמים פיזיולוגיים, נפשיים או אפילו פסיכולוגיים משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלת הצליאק.

חוקרים גילו: רגישות לגלוטן היא מורכבת מכפי שנהגנו לחשוב

לפני כמה שנים פורסם מחקר שעורר עניין רב בקהילה הרפואית והמדעית ובין הצגת צדדים פחות מוכרים של מחלת הצליאק והגורמים לה. המחקר ניסה לבחון מדוע ישנם אנשים רבים שכן סובלים מתופעות לוואי בעת אכילת גלוטן, אפילו תופעות משמעותיות, אולם בפועל האבחון המקובל כיום לא מצביע על כך שהם חולי צליאק. כאשר הבדיקות לא הראו כל בעיה ביולוגית שתסביר את הרגישות הזו, נקודת ההנחה של חלק גדול מהרופאים הייתה שהאדם פשוט סובל מקשיים נפשיים כאלה או אחרים.

החוקרים במחקר המדובר הצביעו על כך שהם מצאו עדויות מובהקות לכך שישנו בסיס פיזיולוגי לרגישות לגלוטן שאינו קשור בצורה כזו או אחרת למחלת הצליאק. כיום ידועים אנשים המפתחים תסמינים הדומים לאלו של מחלת הצליאק, אך תוך פרק זמן קצר לאחר צריכת הגלוטן ובאופן שאינו הדרגתי בהכרח, לצד תסמינים שפחות מזוהים עם הצליאק (דוגמת חרדות או בעיות בזיכרון). התופעה הזו ידועה כבר שנים, ויצרה את המונח "רגישות לגלוטן או לחיטה אשר אינה נובעת ממחלת הצליאק".

החוקרים בחנו את דגימות הדם של אנשים בריאים מ-א' ועד ת', חולי צליאק ואנשים אצלם הופיעו תסמינים שונים לאחר אכילת צליאק, אך לא אובנחו כחולים ולא נמצאו אצלם עדויות ביולוגיות למחלה. הם ראו כי אצל אנשים אצלם הופיעו תסמינים דומים לאלו של צליאק, אך ללא המחלה עצמה, חלה חדירה של חיידקים מהמעיים לתוך מערכת הדם, שגרמה לאותה תגובה תוקפנית של המערכת החיסונית – עובדה שמסבירה את עצם הופעת התסמינים וגם את כך שהם הופיעו בשלבים מוקדמים מאוד לאחר החשיפה לגלוטן.

החשיבות של המחקר הזה היא בהיותו חלוץ במציאת עדויות פיזיולוגיות לכך שיכולה להיות לאדם רגישות לחיטה ולגלוטן גם בלי קשר למחלת הצליאק. ברור שיש צורך בעוד עבודה רבה בנושא, במטרה לראות האם ניתן יהיה לאבחן את המחלה בצורה טובה יותר וכמובן שגם לטפל בה ביתר יעילות.

על ההיבטים הפסיכולוגיים והמנטאליים של מחלת הצליאק

חשוב להדגיש שכבר שנים ידוע שמחלת צליאק עלולה להתפתח עקב גורמים נפשיים, ולעיתים גם כתוצאה ישירה מהם. היא מתפתחת אצל האדם לא פעם, או מוחמרת, לאחר שהוא חווה טראומות נפשיות חמורות (למשל פגיעה או תאונת דרכים), נמצא במתחים נפשיים או בעיצומה של תקופת עמוסת לחצים, דוגמת תקופת ההריון אצל נשים.
מחקרים אחרים שנערכו במקומות שונים שעולם הראו שבקרב אנשים הסובלים מצליאק, עלולה להיות שכיחות גבוהה של חרדה ותסמיניה. במקרים אחרים, אגב, נמצא כי דיאטה נטולת גלוטן עשויה להביא להקטנת ממדי החרדה שהאדם סובל ממנה.

מקורות ולקריאה נוספת:
Psychological morbidity of celiac disease: A review of the literature
Neurologic and Psychiatric Manifestations of Celiac Disease and Gluten Sensitivity