מחלת מעי דלקתית (IBD – inflammatory bowel disease) היא שם כללי לשתי מחלות דומות, מחלת קרוהן ומחלת קוליטיס כיבית, הפוגעות באזורים שונים של מערכת העיכול. מחלות אלו חולקות מאפיינים דומים מרובים.
בשתיהן, מופיעה פגיעה בצינור מערכת העיכול, המלווה בדלקת נרחבת, על רקע לא ידוע. מחלות המעי הדלקתיות נפוצות במיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, ולכן שכיחותם גבוהה בישראל. מחקר רב הטיפול בשתי מחלות אלו נערך בשנים האחרונות.
כיום ידוע, שלמרכיבים שונים של מערכת החיסון בגוף תפקידים חשובים בהתפתחות שתי מחלות אלו. הפרעה בתפקוד מערכת החיסון קשורה לתהליך הדלקתי שנוצר בגוף. התרופות היעילות ביותר לטיפול במחלה הן בדרך כלל סטרואידים, אלא שלאלו תופעות לוואי נרחבות וקשות.
תרופות חדשות שפותחו פועלות כנגד חומר המעודד דלקת בגוף –TNF. תרופות מקבוצת ה –Anti TNF הראו יעילות רבה בטיפול במחלות המעי הדלקתיות, אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי.
ודוליזומאב– תרופה חדשה?
שני מחקרים הבוחנים תרופה חדשה כנגד מחלות מעי דלקתיות פורסמו לאחרונה בכתב העת הרפואי החשוב "The New England Journal of Medicine". שני המחקרים בדוק בנפרד את היעילות של תרופה זו כטיפול במחלת קרוהן ובמחלת קוליטיס כיבית.
התרופה ודוליזומאב היא נוגדן המכוון כנגד מרכיב הנקרא ביטא-7-אינטגרין. פעילות כנגד מרכיב זה מונעת מעבר של תאי דלקת כרונית, לימפוציטים, באופן תקין. ההיגיון המדעי מאחורי שימוש בתרופה זו נובע מכך שהפחתת פעילותם של תאי הדלקת יכולה להפחית גם את חומרת הדלקת במעי במחלות אלו. מניעת ההגירה של לימפוציטים לרקמות תוביל להפחתה בנזק שנגרם למעי, ותוביל לשיפור במצב החולים.
במחקר שבדק את השימוש בתרופה ודוליזומאב במחלת קרוהן ניתנה התרופה לכ-400 נחקרים (שקיבלו באופן רנדומלי את התרופה או פלסבו). בנוסף, כ – 750 נחקרים קיבלו טיפול גם הם, כאשר החולים שהגיבו לטיפול המשיכו לקבל אותו גם כאשר חלף השלב החריף של המחלה.
החוקרים מצאו, שנבדקים שקיבלו את הטיפול הגיבו למצב של רגיעה (רמיסיה) בשיעורים גבוהים יותר מהחולים שקיבלו טיפול פלסבו. עם זאת, לא נצפה שיפור משמעותי בחומרת המחלה בין שתי הקבוצות.
המחקר שבחן את התרופה במחלת קוליטיס כיבית היה מחקר דומה מאוד, שבחן גם הוא את התרופה אל מול פלסבו. שיעורי התגובה אצל החולים עמדו על 47% בקבוצה שקיבלה ודוליזומאב, לעומת 25.5% תגובה בחולים שקיבלו פלסבו (תרופת דמה). לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות בחולים שקיבלו את הטיפול, לעומת קבוצת הביקורת.
בנוסף, בקרב החולים שקיבלו ודוליזומאב לטווח הארוך, נצפה אחוזים גדולים יותר של הפוגה כעבור שנה (כ-45%), לעומת החולים שקיבלו טיפול פלסבו. החוקרים הסיקו, שהטיפול בודוליזומאב יעיל יותר מפלסבו הן בהשראת הפוגה מהמחלה (אינדוקציה), והן כטיפול אורך טווח (maintenance).
נראה, לכן, שודוליזומאב היא תרופה יעילה, הפוגעת במנגנון בעל חשיבות בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות. עם זאת, טרם ברור מה יהיה תפקידה בטווח הארוך בטיפול במחלות מעי דלקתיות. חשוב לזכור שתרופה זו נבחנה במחקרים אלו אל מול תרופות דמה, ולא אל מול תרופות אחרות הידועות כפעילות במחלה (כדוגמת Anti- TNF).
מה צופן העתיד?
תרופה זו מצטרפת לתרופות חדשות רבות אחרות, המשפיעות באופן סלקטיבי וממוקד על חלקים שונים של מערכת החיסון. אין ספק שמערכת זו היא אחת מהמערכות המורכבות והמתואמות ביותר בגוף, ואנחנו עדיין בראשית הדרך להבנה מלאה שלה.
הכרה מדעית מעמקיה יותר של מרכיבי מערכת החיסון הקשורים למחלות שונות, ובכלל זה מחלת מעי דלקתית תתרום בלי ספק לפיתוח של תרופות חדשות ויעילות כנגד מחלות רבות.