אימונולוגיה

על הקשר שבין מצבי לחץ לבין התפתחות של מחלות אוטואימוניות

מחקרכל אחד וודאי יכול להסכים עם העובדה כי לחץ הוא לא טוב לבריאות. מחקרים רבים קשרו בעבר והוכיחו כי לחץ וסטרס הינם גורמים מובהקים להתקפי לב ומחלות אחרות.

כעת, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב הצליחו להוכיח כי חשיפה מתמשכת למצבי לחץ גורמת לשינוי בתפקוד מערכת החיסון ועל ידי כך מגבירה את הסיכוי לחלות במחלה אוטואימונית.

מהן מחלות אוטואימוניות?

מדובר בקבוצת מחלות המתאפיינות בתפקוד לקוי של מערכת החיסון.

באופן טבעי תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן על גופנו בפני מחלות ולתקוף גורמים זרים שחדרו לתוכו, ביניהם חיידקים, וירוסים וגופים זרים.

במצב של מחלה אוטואימונית, דבר מה בבקרה על תפקוד מערכת החיסון משתבש והיא פונה כנגד תאי הגוף עצמו ותוקפת אותם.

מחלות אוטואימוניות מוכרות הן: סוכרת מסוג 1 (המוכרת יותר בשם סוכרת נעורים), פסוריאזיס, זאבת (לופוס) ועוד.

כיצד לחץ יכול לגרום לשינוי במערכת החיסון?

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ופורסם לאחרונה במגזין היוקרתי European Journal of immunology מצא כי חשיפה ממושכת למצבי לחץ מעלה באופן מובהק את הסיכוי לחלות במחלות אוטואימוניות ומחלות כרוניות נוספות.

המחקר, שהתנהל בראשותם של דר' הרפז עידן ופרופ' אלון מונסונגו, בשיתוף עם פרופ' חגית כהן מאוניברסיטת בן גוריון בדק את הקשר שבין חשיפה של עכברים ללחץ לבין השינויים הפיזיולוגיים שחלים בגופם ומחלות שעשויות לנבוע כתוצאה משינויים אלה.

חשיפה מתמשכת ללחץ יוצרת מצב בו קיים חוסר איזון בבקרה על דיכוי והפעלה של המערכת החיסונית כך שהיא נשארת פעילה באותה רמה פחות או יותר רוב הזמן. מצב זה של חוסר דיכוי וחוסר הפעלה בהתאם לצורך, יוצרים סיטואציה בה מחד יותר קל למערכת החיסון להגיב בתגובה תוקפנית כנגד הגוף עצמו, ומצד שני להגיב בצורה חלשה ולא מספקת למצבי זיהום.

המנגנון העומד מאחורי התופעה אינו ברור לחלוטין אך החוקרים גילו כי חשיפה מוגברת ללחץ גורמת להפחתה בתגובה של תאי הגוף לחומרים בשם גלוקוקורטיקואידים שאחראיים על דיכוי מצבי דלקת. עלייה ברמת הגלוקוקורטיקואידים בדם גם גורמת לשינוי היחס בין התאים מעודדי הדלקת בזרם הדם לבין התאים מדכאי הדלקת. כל הנ"ל גורמים לתפעול יתר של מערכת החיסון- דבר שמגביר מאוד את הסיכוי שהיא תתקוף את הגוף עצמו.

ממצא נוסף שהחוקרים שמו לב אליו הוא שהמנגנון המתואר עובד בצורה רבה יותר אצל עכברים ממין נקבה מאשר בקרב העכברים הזכרים.

עובדה זו, במידה ונכונה גם לגבי בני אדם, יכולה לתת הסבר לעובדה כי מחלות אוטואימוניות באופן כללי נמצאות בשכיחות רבה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

לגבי העתיד

מחקר זה מאפשר לנו להוסיף עוד פיסת מידע לגבי ההשפעות השליליות שיש למתח על החיים שלנו בכלל ועל הבריאות שלנו בפרט.

החוקרים מציינים כי להערכתם הפגיעה שסטרס משרה על מערכת החיסון קשורה גם למחלות של גיל הזקנה כמו אלצהיימר ומחלות נוספות הגורמות לדמנציה.

כבר עכשיו, אומרים החוקרים, בדיקת דם פשוטה תוכל לגלות לנו האם מערכת החיסון של אדם שחשוף ללחץ בצורה מתמשכת נפגעה כתוצאה מכך. במידה ואכן תימצא פגיעה כזו- אותו אדם יקבל המלצה לשנות את אורח חייו על מנת להימנע ממחלות בעתיד.

Exit mobile version