אימונולוגיה

מערכת חיסון נרכשת

רופאמחלת חיסון עצמי היא מחלה המתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון מאבדים את הסבילות החיסונית שלהם ובעקבות זאת תוקפים רקמות ותאים של הגוף. הביטוי האופייני ביותר למחלות חיסון עצמי הוא הרס של רקמות ותאים בגוף באזור מסוים, ללא סיבה ברורה. עם זאת, בדרך כלל בדיקה מעמיקה יותר תגלה חדירה של לימפוציטים מסוג T לרקמה הפגועה.

לימפוציטים מסוג T הם תאים השייכים למערכת החיסון הנרכשת או הנלמדת ולכן על מנת להבין את מהות הליקוי בתאים אלה, יש תחילה לערוך היכרות עם מערכת זו.

מה היא מערכת החיסון הנרכשת על קצה המזלג?

מערכת החיסון הנרכשת מתפתחת לאורך חיי האדם כתוצאה מחשיפתו למחוללי מחלה שונים ומתייחדת בכך שמרכיביה פועלים באופן ספציפי ובררני. המשמעות היא שכל מולקולה או תא השייכים למערכת החיסון הנרכשת מסוגלים לפעול כנגד מחולל מחלה אחד ויחיד.

בניגוד לתגובה של מערכת החיסון המולדת, הזהה בקרב כל הפריטים השייכים למין מסוים, התגובה של מערכת החיסון הנרכשת משתנה מפרט אחד למשנהו בהתאם לניסיון האינדיבידואלי שרכש, כלומר בהתאם לסוג הפתוגנים שנחשף אליהם במהלך החיים. בנוסף לכך, ישנו מאפיין נוסף המייחד את המערכת הנרכשת, הבא לידי ביטוי ביכולתה לייצר זיכרון חיסוני.

המרכיבים של מערכת החיסון הנרכשת

הקשר בין תאי T למחלות אוטואימוניות

לימפוציטים מסוג T נוצרים בדומה ליתר התאים במערכת הדם, במח העצם. עם זאת, בניגוד לתאים אחרים במערכת החיסון, תאי T עוברים את ההתמיינות הסופית שלהם בבלוטת התימוס. למעשה מקור האות T בשמם של הלימפוציטים מסוג זה מגיע משמה של הבלוטה. בלוטת התימוס ממוקמת בתוך חלל בית החזה, לפני קנה הנשימה וכלי הדם הגדולים ומתחת לעצם בית החזה.

תאי T מסוגלים לזהות אנטיגנים המוצגים על גבי פתוגנים שונים ולפעול למען חיסולם בדרכים שונות. לפי התיאוריה הרווחת כיום, מחלה אוטואימונית מתפתחת כאשר תאי T מזהים אנטיגן עצמי ברקמה מסוימת או בתאים מסוימים בתור אנטיגן של פתוגן שיש להילחם בו. ישנן שתי סברות מרכזיות המנסות להסביר תופעה זו להלן:

Exit mobile version