בקרב אנשים המקפידים על אורח חיים נכון, תזונה ופעילות גופנית, הגיל הביולוגי יכול להיות נמוך גם במספר שנים מהגיל הרשמי. בצד השני של המטבע נמצאים אנשים הסובלים ממחלות שונות, שגורמות להזדקנות מהירה יותר של הגוף.
מחקרים חדשים מצאו ראיות לכך שנשאי מחלת האיידס וחולים המקבלים טיפול ואינם נמצאים בסכנת חיים סובלים מהזדקנות מהירה יותר של תאי הגוף. בשלב זה, לא ידוע מהי בדיוק הסיבה לתופעה זו וטרם נמצאה דרך לשנות את המצב.
מבוגרים בחמש שנים
לפני מספר שנים התגלתה שיטה מדעית שמאפשרת את הערכת הגיל הביולוגי הממשי של כל אדם ואדם. השיטה מבוססת על שינויים ברמה התאית, לרבות שינויים גנטיים מסוימים שמהווים ראיה לרמת ההזדקנות.
בקרב חולי איידס ובפרט בקרב מטופלים שמקבלים בקביעות את הקוקטייל של התרופות התגלתה הזדקנות מהירה, על אף השפעתם המיטיבה של התרופות במניעת התמותה ממחלת האיידס עצמה.
השערת החוקים הייתה שהזדקנות תאי הגוף נוצרת בשל הנזקים המצטברים של נוכחות המחלה או בשל השפעת התרופות על הגוף לאורך שנים.
עם זאת, הסתבר שהמצב בפועל סבוך יותר מכך. בדיקות שנעשו לאחרונה מעלות ממצאים מעניינים – הזדקנות מוקדמת ברמה התאית דומה למדי בקרב חולי ונשאי איידס ולא משנה מתי התגלתה אצלם הנשאות, מתי פרצה המחלה או מתי החל הטיפול. באופן ממוצע, חולי איידס מבוגרים בגופם בכחמש שנים מעל הגיל הרשמי שלהם.
ישנם כאלה שברמה התאית מבוגרים עד כדי עשרים שנה ויותר מהגיל שעל פי תעודת הלידה מה שאומר שהללו חשופים למגוון רחב של מחלות, בגיל צעיר יחסית.
לא ברור מהו הגורם
מחקר אמריקאי עדכני ביותר שנעשה בקרב נשאי איידס, בקרב חולים וכן בקרב מטופלים העלה שממוצע העלייה בגיל שעומד על כחמש שנים מעלה בקרוב ל-20% את הסיכון לתמותה ביחס לאוכלוסיית האנשים הבריאים.
עוד הסתבר שההזדקנות מתרחשת בשלב מוקדם למדי של ההדבקה בנגיף האיידס וכן בשלב מוקדם של קבלת הטיפול. מכיוון שבקרב כל הנבדקים החולים כבר החלו לקבל טיפול, לא ניתן היה להסיק האם הגורם להזדקנות המהירה הוא ההדבקה או התרופה. מכיוון שלא ברור עדיין מהו הגורם, נחוץ מחקר נוסף בכדי שניתן יהיה לחשוב על דרכים לפתרון ולפני שניתן יהיה להוסיף ולנתח את הסיבות העומדות בבסיס התופעה.
מודעות הרופא והחולה
ממצאי המחקרים האחרונים בנושא הזדקנותם המהירה יותר של חולי האיידס חשובה ביותר גם בשלב זה, הן לרופאים והן לחולים.
המודעות לתופעה שנדונה לעיל חשובה שכן גיל מבוגר מתקשר לעליה בתחלואה, לפגיעה בתפקוד של איברים מסוימים וחשיפה מוגברת למחלות מסוימים בכלי הדם, בלב, במערכת העצבים והמוח.
חשוב להבין שחולים איידס מטופלים אולי אינם נמצאים בסכנת חיים בשל המחלה עצמה, אולם הם חשופים לסיכונים שעד כה לא הופנתה לגביהם תשומת לב מספקת.
על מנת להתמודד עם המציאות האמורה נחוץ לא רק מחקר נוסף אלא גם קיומה של היערכות מתאימה מבחינת בדיקות מקדימות לאיתור גורמי סיכון ומחלות גיל שונות. אף שגיל מבוגר בחמש שנים לא נשמע משמעותי, הרי שלא כך הוא.
בפרט, המצב משמעותי כאשר חלק מהחולים למעשה מבוגר מבחינה ביולוגית הרבה יותר מכך. הופעה של סימפטומים שונים מחייבת תשומת לב, גם מצד החולה, על מנת שזה ידווח לרופא המטפל. הצטברות מידע נוסף יוכל להתמודד עם הבעיה ברבדים נוספים.