נסיעה לחו"ל עשויה להיות מסוכנת לכל אחד, לחולי איידס החששות גדולים יותר, שכן מערכת חיסונית חלשה עלולה להגביר את הסיכון להתכווצות זיהום מערכתי, ולכן יתכן שיהיה צורך לנקוט במאמצים נוספים על מנת לשמור על הבריאות. מאמר זה מסביר כיצד על חולי איידס להתכונן לפני הנסיעה לחו"ל.
מציאת מידע רפואי מהימן לפני הטיול
במהלך תכנון נסיעה לחו"ל, אין להסתמך על חוברות, מדריכים או אפילו סוכני נסיעות, לקבלת המידע הרפואי בו יש צורך.
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מפעיל אתר מקיף הנקרא Travellers Health, המספק מידע פרטני לגבי חוקי טיפולים רפואיים למחלת איידס בכל מדינה. יש לבחור את ארץ היעד על מנת לבחון את רשימת החיסונים והתרופות המומלצים, כמו גם עדכונים בריאותיים שוטפים.
היכרות עם החוקים המקומיים
בעוד שרוב המדינות אינן מציבות הגבלות נסיעה על מבקרים חולי איידס, חלקן מגבילות את הכניסה. מבין אלו, שמונה מדינות אינן מרשות כניסה לחולי איידס, בעוד שאחרות מטילות הגבלות ארוכות טווח על המטיילים.
במהלך תכנון נסיעה לחו"ל, יש להתחיל באמצעות זיהוי חוקי הנסיעה העשויים להשפיע על המחלה. את המידע העדכני ביותר ניתן למצוא באתר האינטרנט הבינלאומי, המנוהל על ידי האגודה הבינלאומית לאיידס (IAS).
בעיות אפשריות לחולי איידס במהלך הטיול
גם במדינות שאינן מפרסמות חוקים פרטניים למבקרים חולי איידס, עשויות להתעורר בעיות אם המחלה נחשפת. לכן חשוב תמיד לקבל את כל המידע לגבי החוקים במדינה אליה נוסעים, טרם הזמנת הכרטיס.
מומלץ להתקשר לשגרירות המדינה בה מבקרים, ולקבל עצות לגבי החוקים או שינויי חוקים, או לגבי כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות ממבקרים לטווח הקצר או הארוך. חולי איידס יכולים לבצע שיחות אנונימיות ללא גילוי מצב בריאותם.
ייעוץ רפואי מוקדם ומקיף
במהלך תכנון הטיול לחו"ל, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפחות חודש עד חודש וחצי לפני היציאה. הרופא מכיר את החיסונים אותם צריך החולה לקבל, ואת החיסונים שאינם מתאימים לו. מרפאות במדינות זרות לא תמיד בקיאות בהיסטוריה הרפואית של החולה.
במדינות בהן החיסונים הם חובה, חולה איידס יכול לקבל תעודת פטור מחיסון, אם אינו מתאים מבחינה בריאותית. אך יש לשים לב כי ויתור זה לא יתקבל בכל המדינות, וחולה האיידס מתבקש לשאת עימו מידע לגבי מחלתו.
אריזה חכמה
יש להקפיד תמיד לארוז את כל התרופות בתיק הצד, באופן אידיאלי במיכל אטום היטב מכל נוזלים או ג'לים תרופתיים העשויים להיות קשורים לטיפול במחלה. לעיתים קשה להשיג בחו"ל תרופות מתאימות, לכן יש לארוז מראש מנות נוספות, אפילו כפולות, גם לטיולים קצרים, למקרה שהטיסה חזרה תתעכב, או שהתרופות יאבדו.
יש לגלות מודעות קבועה לאזורי הזמן במהלך הנסיעה והשפעתם על המועדים הקבועים לנטילת התרופות, ולדון עם הרופא בכל השינויים בלוחות הזמנים טרם היציאה.
מרשמי תרופות
יש לקחת את כל המרשמים או מכתב מהרופא, ובקבוקי תרופות עם שם החולה על התווית, על מנת להפחית את הטרחה בבדיקות בגבולות.
לא תמיד צעד זה הכרחי, והמרשמים אינם צריכים לכלול כל מיד על מצב האיידס. אם פקידי המכס שואלים, ניתן להסביר להם שהתרופות מיועדות פשוט לטיפול במצב כרוני.
תרופות מניעת הידבקות במחלות
אם קיים צורך בנטילת תרופה נגד מחלות זיהומיות המתרחשות במקומות אליהם נוסעים, יש להתייעץ עם מומחה האיידס המטפל בחולה על מנת לוודא שנטילת תרופה זו לא תפריע לתרופות האנטי רטרו אליות של החולה.
טיפולים מסוימים לאיידס עשויים לדרוש התאמת מינון אם הם נלקחים עם תרופות אנטי מלריה מסוימות.