אימונולוגיה

ילדים להורים עם דלקת מפרקים שגרונית בעלי סיכוי מוגבר למחלות אוטואימוניות?

רופאדלקת מפרקים שגרונית (RA) היא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת בטעות את הקרומים המרפדים את מפרקי הגוף.

התוצאה של תקיפה זו היא דלקת וכאבים במפרקים. דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה כרונית שיכולה לגרום לתקופות של התלקחויות בהן הפעילות היא אינטנסיבית. אולם חלק מהאנשים גם חווים תקופות של הפוגה שבה הסימפטומים נעלמים, או נדמים כנעלמים.

הגורם המדויק של התגובה הלקויה של מערכת החיסון אינה ברורה עדיין במלואה. בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, ההנחה היא כי יש לכך בסיס גנטי, כמו גם גורמים סביבתיים כגון וירוסים או חיידקים המפעילים את התגובה האוטואימונית הלקויה.

נבחנים גם גורמים כמו מתח נפשי, טראומה פיזית, ונוכחות של הורמונים נשיים. מעבר למטען הגנטי של החולים, מחקר אחרון מצא כי גם בין ילדים שאמהותיהם חלו בדלקת מפרקים שגרונית היו בעלי סיכון יחסי לחלות במחלות אוטואימוניות כמו סוכרת מסוג 1 ואסטמה.

 המחקר הראשוני והשערותיו

המחקר כלל 1,917,723 ילדים שנולדו בדנמרק, אשר נסקרו על פי ההיסטוריה הרפואית שלהם ושל הוריהם. הממצאים העלו כי דלקת מפרקים שגרונית אצל האימהות (אשר אובחנה בטרם הלידה) נמצאה קשורה לסיכון מוגבר ומשמעותי של לידה מוקדמת במשקל מופחת, עובדה אשר עלולה להצביע על רגישות אפשרית גבוהה למחלות בשלב מאוחר יותר בחיים. הסבר אפשרי לכך הניח כי ישנם גורמים גנטיים או תכנות עוברי, אשר מצביעים על חשיפה תוך רחמית להשפעות בריאותיות אשר השלכותיהם יתבטאו מאוחר יותר בחיים.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי אינם יודעים באופן עמוק ומובן את מנגנון הגורמים כמו גם את ההשפעה הקיימת לחשיפה העוברית למצבים דלקתיים פרה-קליניים. ההשערה הייתה כי ילדים לאימהות עם RA (קליני או פרה קליני) תוכנתו בחיים העוברים ולכן נמצאו בסיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות. כך שאם סיבת הסיכון הינה גנטית, ההשערה הייתה כי יספיק ל"תיכנות" רק הורה חולה אחד, והמחלות אשר יהיו בסיכון להתפתח יהיו בעיקרן מחלות אוטואימוניות. בכדי לבחון את האפשרויות הללו, נותחו עוד ניתוחים על רשימות ילודה אשר הכילו מידע על לידה, דמוגרפיה, אשפוזים ואבחונים.

ממצאי המחקר המתקדם

ניתוח הרשומות כלל כמעט 2 מיליון ילדים שנולדו בין השנים 1977 ל -2008 ,כאשר ההתעניינות הייתה במחלות של המערכת האנדוקרינית, מערכת הנשימה, השרירים והשלד, מערכת העיכול, מחזור הדם, ומערכת העצבים, כמו גם הפרעות נפשיות / התנהגותיות, זיהומים, מחלות ממאירות, ומחלות עור.

המעקב הממוצע אחר הילדים היה של 16 שנים, ונמצא קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית עבור כל הקטגוריות למעט מחלות ממאירות והפרעות בכלי דם בילדים עם חשיפה אימהית, וממאירויות, הפרעות במחזור דם, זיהומים, הפרעות נפשיות / התנהגותיות לילדים בעלי חשיפה אבהית.

ממצאים נוספים כללו סיכון מוגבר עבור מחלות אלו בין אם החשיפה האימהית הייתה קלינית או פרה-קליני, למעט מחלות דם, אשר הסיכון אליהם גדל רק כאשר הייתה חשיפה קלינית. נמצא גם הבדלים בין המינים, כך שבנות היו בעלות סיכון גבוה יותר למחלות שרירים ושלד והפרעות ברקמת החיבור, המאשרות את התצפית כי למחלות אלה יש דומיננטיות נשית.

החוקרים סיכמו את המחקר בכך שהתוצאות מצביעות על רגישות מוגברת כוללת כלפי מחלות בקרב ילדים של הורים חולים, ולכן אנשי מקצוע הרפואה צריכים להיות מודעים לכך, למרות מגבלת המחקר. למרות שהניתוח במחקר היה מותאם למספר ערפלנים אפשריים, כמו השכלה של ההורים, הכנסה, ועישון, יתכן וישנם ערפלנים נוספים אחרים אשר עדיין לא התגלו או נחשפו.

Exit mobile version