למה חשוב להמנע ממאכל אלרגני כלשהו? על אנפילקסיס

אנפילקסיס הוא מושג שמתאר מצב חירום רפואי שמתרחש בעקבות תגובה אלרגית מערכתית שבמקרים רבים עלולה לסכן את חיי החולה.

התגובה האנפליקטית מערבת מערכות גוף שונות ויכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים חמורים מאוד בנשימה עד כדי אובדן היכולת לנשום.

אנפליקסיס יכול להתפרץ בעקבות חשיפה לחומרים אלרגנים שונים כמו למשל תרופות אליהן האדם אלרגי, ארס של דבורה, חומרי מזון מסוימים ועוד.

מרכיבי המזון שגורמים לאלרגיה בילדים בשכיחות הגבוהה ביותר הם בוטנים, ביצים, חלב, אגוזים ושומשום ואילו המזונות שגורמים לרוב מקרי האלרגיה בקרב מבוגרים הם פירות ים, אגוזים, דגים ובוטנים.

מה הוא המנגנון של האנפילקסיס?

כאשר האדם האלרגי נחשף בפעם הראשונה בחייו לאלרגן הגוף שלו מייצר נגד האלרגן נוגדנים ספציפיים מסוג IgE. הנוגדנים האלו מסוגלים להיצמד לממברנה של תאים שנקראים תאי פיטום וקישור זה מתבצע אכן בפעם השנייה שבה האדם נחשף לאלרגן.

בתגובה להיצמדות הנוגדנים לתאי הפיטום אלו האחרונים מתחילים להפריש חומרים כימיים מסוימים שנקראים היסטמינים שמתחילים תגובת שרשרת במערכת החיסון שיכולה לבוא בסופו של דבר לידי ביטוי בתגובה מקומית אך במידה ומופרשים היסטמינים בכמות גדולה מאוד התגובה יכולה להיות גם כלל מערכתית. התגובה האלרגית המערכתית יכולה לבוא לידי ביטוי באנפילקסיס.

התסמינים של אנפילקסיס

התסמינים של האנפילקסיס מופיעים תוך זמן קצר שיכול להיות דקות בודדות מרגע החשיפה לאלרגן. הם משתנים בהתאם למערכות המעורבות בתגובה האלרגית. כך למשל בעור עלולה להופיע תפרחת, בצקת או תחושת גרד, באף עשויה להופיע נזלת או עיטושים ובמערכת הנשימה באופן כללי עשויים להופיע צפצופים, קוצר נשימה או שיעולים. כמו כן במקרים מסוימים התגובה האלרגית תערב מערכות נוספות כמו למשל את שריר הלב, את מערכת העיכול ועוד.

לא בכל פעם האנפילקסיס יערב את כל המערכות של הגוף במקביל וברבע מהמקרים לאחר היעלמות של התסמינים הם עלולים לחזור ולהופיע תוך מספר שעות.

מניעה של אנפילקסיס

מניעה של אנפילקסיס מתבצעת על ידי הזרקה של אדרנלין במהירות האפשרית מרגע הופעת התסמינים הראשוניים שיש בהם כדי להעיד על קיום התגובה האלרגית ועל תחילת שרשרת הפעולות. האדרנלין גורם לירידה של הנפיחות והבצקות, להרחבת דרכי הנשימה ולעלייה בלחץ הדם. מאחר ומשך הפעילות של האדרנלין שמוזרק לחולים הוא עשרים דקות בלבד, הרי שישנה חשיבות עליונה להמשיך את הטיפול הרפואי בהקדם בבית חולים.

גם לאחר ההתאוששות יש להמשיך ולעקוב אחרי מצבו של החולה על מנת לוודא שהתסמינים לא יחזרו כפי שקורה לא אחת כפי שציינו.

כללים למניעת אנפילקסיס

על ידי נקיטה באמצעים מסוימים ניתן להפחית את הסיכון לתחילת התגובה האלרגית. כך למשל יש להימנע באופן מוחלט מצריכת מרכיב המזון אליו האדם האלרגי רגיש או מוצרי מזון דומים.

יש להקפיד על קריאה קפדנית של תוויות המזון כדי להימנע מצריכה של המרכיב הרלוונטי בכל מקרה שאינו אחד מהמרכיבים העיקריים שכן במקרים מסוימים די בחשיפה לכמויות מזעריות מהחומר כדי לחטוף התקף אלרגיה.

החולים שמועדים ללקות באנפילקסיס צריכים לשאת על גופם בכל עת מזרק אדרנלין ועליהם לדעת כיצד יש להשתמש בו. במידה ומדובר על חולים בגילאי הילדות יש לתדרך את הצוות המטפל בגן או בבית הספר כיצד לזהות את התסמינים הראשוניים לקיום התגובה האלרגית וכיצד להשתמש במזרק במידת הצורך בשעת חירום.

כמו כן חשוב להצטייד בצמיד שעליו יהיו רשומים נתונים לגבי הרגישות לחומרים הרלוונטיים ומומלץ ביותר שכל חולה שמועד ללקות באנפילקסיס יימצא תחת מעקב של רופא מומחה לאלרגיות.

ראו מחלות נוספות הקשורות לנשימה:

אסתמה

דלקת ריאות